ה' מעניק למשה מראה נסי ומקיף של הארץ מצפון לדרום, ומציג בפניו את חלוקת הנחלות העתידית. הראייה מתחילה בצפון עם כׇּל נַפְתָּלִי, ממשיכה למרכז אל אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה, ומגיעה דרומה אל כׇּל אֶרֶץ יְהוּדָה, עד לגבולה המערבי של הארץ בים התיכון, המכונה הַיָּם הָאַחֲרוֹן משום שהוא ממוקם מאחורי גבו של אדם הפונה מזרחה. מעבר לתוואי הפיזי, זכה משה למראה נבואי של המאורעות המרכזיים והמקומות המקודשים שעתידים להיבנות בנחלות אלו, וראה את המנהיגים שיקומו בהן בתקופות של שלווה וחורבן. בעוד שחלק מהמפרשים קוראים את סיום הפסוק כפשוטו על גבול הים, אחרים דורשים זאת כרמז ל"יום האחרון", ומסבירים שה' הראה למשה את כל ההיסטוריה עד ימות המשיח, תוך התמקדות בייעודו הייחודי של כל חבל ארץ.
דברים, פרק ל״ד, פסוק ב׳
פרשת וזאת הברכה
וְאֵת֙ כׇּל־נַפְתָּלִ֔י וְאֶת־אֶ֥רֶץ אֶפְרַ֖יִם וּמְנַשֶּׁ֑ה וְאֵת֙ כׇּל־אֶ֣רֶץ יְהוּדָ֔ה עַ֖ד הַיָּ֥ם הָאַחֲרֽוֹן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.