דברים, פרק ל״ד, פסוק ט׳

פרשת וזאת הברכה

Deuteronomy 34:9Sefaria

וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מָלֵא֙ ר֣וּחַ חׇכְמָ֔ה כִּֽי־סָמַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אֶת־יָדָ֖יו עָלָ֑יו וַיִּשְׁמְע֨וּ אֵלָ֤יו בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ וַֽיַּעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

יצא לכם פעם לחשוב איך זה מרגיש להיכנס לנעליים של המנהיג הכי גדול שהיה אי פעם? כשמשה רבנו נפטר, יהושע תלמידו היה צריך להנהיג את עם ישראל. התורה מספרת לנו שיהושע כבר היה מָלֵא בחכמה, אבל מתי היא התגלתה לכולם? תארו לעצמכם את השמש והירח. הירח נמצא בשמיים, אבל אי אפשר לראות את האור שלו כל עוד השמש מאירה. רק כשהשמש שוקעת, פתאום רואים את אור הירח במלואו. כך היה עם יהושע. כל עוד משה היה בחיים, החכמה של יהושע לא בלטה לגמרי, אבל ברגע שמשה נפטר, כולם ראו עד כמה הוא חכם. מאיפה הגיעה החכמה הזו? הרי כתוב כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו. משה העביר ליהושע את סודות הנבואה וההנהגה כששם את ידיו על ראשו. ה' ביקש ממשה לשים רק יד אחת, אבל משה, מתוך אהבה ועין טובה, הניח את שתי ידיו! משה עשה את זה מול כולם, כדי שכל עם ישראל יראה שיהושע הוא המנהיג החדש והראוי ביותר. בזכות המעשה הזה, וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. העם קיבל את יהושע והקשיב לו. ולמה התורה מסיימת במילים וַיַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה? כי ברגע שעם ישראל הסכים לקבל את המנהיגות של יהושע ולהקשיב לו, הם בעצם קיימו את הציווי שה' ציווה את משה מההתחלה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ח׳
פסוק י׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.