תארו לעצמכם שאתם מקבלים שטח ענק לגור בו, אבל אין לכם מספיק אנשים כדי למלא את כולו. מה יקרה לאזורים הריקים? הם פשוט יישארו עזובים ושוממים. משהו דומה קרה כשעם ישראל עמד להיכנס לארץ כנען. ה׳ תכנן עבורם את הדרך הטובה והבטוחה ביותר לרשת את הארץ, והסביר להם שהתהליך לא יקרה ביום אחד.
ה׳ הבטיח לעם שוְנָשַׁל את הגויים הָאֵל, כלומר הוא יסיר ויגרש את העמים האלה ממקומם כדי להחליש אותם. למרות זאת, ה׳ אומר להם לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם בבת אחת. זה לא בגלל שלעם ישראל או לה׳ חסר כוח לנצח מהר, אלא פשוט כי זה לא לטובתם של בני ישראל. לכן, הגירוש ייעשה מְעַט מְעָט, לאט ובהדרגה. ה׳ אומנם עזר לעם לנצח את הצבאות הגדולים בהתחלה, אבל את שאר העמים הוא הרחיק לאט.
הסיבה לכך היא שעם ישראל לא היה גדול מספיק כדי ליישב את כל הארץ מיד. אם כל הארץ הייתה מתרוקנת בבת אחת, השטחים הריקים היו הופכים לשממה, וכאן מגיעה האזהרה פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה. אם הארץ תהיה ריקה מאנשים, חיות בר יתחילו להסתובב שם בחופשיות ויסכנו את בני ישראל.
אולי תשאלו את עצמכם, אם בני ישראל עושים את רצון ה׳, למה בכלל לפחד מחיות? הרי ה׳ יכול לעשות נס ולשמור עליהם! התשובה היא שה׳ מעדיף לפעול בדרך הטבע. הוא ידע שלפעמים בני ישראל עלולים לטעות ולא תמיד יהיו מושלמים במעשים שלהם, ולכן הם לא תמיד יהיו ראויים לניסים גלויים בכל רגע. בגלל זה, ה׳ דאג להם מראש וסידר שההתקדמות בארץ תהיה הדרגתית, כך שהם יהיו מוגנים בצורה חכמה, טבעית ובטוחה.