יצא לכם פעם לראות משהו נוצץ ויפהפה, משהו שממש מתחשק לקחת הביתה, אבל ידעתם שהוא קשור למשהו שלילי או לא טוב? כשבני ישראל נכנסו לארץ, ה' ציווה עליהם להשמיד לגמרי את הפסלים שהיו שייכים לעמים האחרים. התורה אומרת פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ, והכוונה היא לא רק לשרוף, אלא ממש לפרק ולפורר אותם עד שיהפכו לאבק, כדי שלא יישאר מהם שום זכר.
אבל כאן הגיע מבחן לא פשוט. הרבה מהפסלים האלה היו מקושטים ומצופים בזהב ובכסף יקרים מאוד. התורה מזהירה לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם. אסור לנו לרצות או לקחת לעצמנו שום קישוט או תכשיט שהיה על הפסל, אפילו שזה נראה מאוד מפתה.
למה בעצם? התורה מסבירה: פֶּן תִּוָּקֵשׁ בּוֹ. המילה הזו קשורה למילה מוקש או מלכודת. הכסף והזהב האלה הם כמו מלכודת שקטה. אם מישהו יתעכב וינסה לקלף את הזהב כדי לקחת אותו הביתה, הוא עלול בסוף להשאיר את הפסל אצלו. יותר מזה, אם הוא ייקח את האוצר ופתאום יצליח או יתעשר, הוא עלול בטעות לחשוב שהפסל הוא זה שהביא לו את ההצלחה, וזה יכול לבלבל אותו ולגרום לו להאמין באלילים.
לכן התורה מסכמת שכל מה שקשור לעבודה זרה הוא תּוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ. זה משהו שרחוק מאוד מהדרך הטובה, המוסרית והאמיתית שה' מבקש מאיתנו ללכת בה, ולכן חשוב להתרחק ממנו לגמרי ולא להשאיר ממנו אפילו חתיכה קטנה של זהב.