איסור ההתבוללות ונישואי התערובת אינו נובע רק מהבדלים לאומיים, אלא מסכנה רוחנית קיומית לדורות הבאים. האזהרה המובאת כאן מהווה את הנימוק המרכזי להרחקה מוחלטת מהעמים הסובבים, תוך הדגשה כי התערבות במשפחה זרה תוביל בהכרח לנטישת האמונה ולהשפעה הרסנית על עתיד האומה. הפרשנים מסכימים כי אף על פי שהפסוק נאמר בהקשר של שבעת עממי כנען, הנימוק הרוחני מרחיב את האיסור לכלל האומות, שכן בכל מקום שבו קיימת סכנת הדחה מאחרי ה׳, האיסור שריר וקיים [הכתב והקבלה, מלבי"ם, תורה תמימה].
בביאור המילים כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ נחלקו המפרשים מי הוא המסית ומי הוא המודח. גישה אחת גורסת כי האזהרה מתייחסת לחתן היהודי הנושא אישה נוכריה. במקרה כזה, החותן הנוכרי ומשפחתו, שאין עליהם עול מצוות, הם אלו שיסיתו וידיחו את הבן שלכם לעבודה זרה [שד"ל, חזקוני, בכור שור, העמק דבר בשם רבנו תם].
אולם, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהפסוק ממשיך את האזהרה הקודמת שלא לתת בת יהודייה לגבר נוכרי. לפי פירוש זה, הבעל הנוכרי הוא זה שעלול להסית, להטעות ולפתות [נתינה לגר, חזקוני] את הנכד, כלומר הבן שייוולד לבתכם, ולהרחיקו מדרך התורה [רש"י, אבן עזרא, רבנו בחיי, מזרחי].
מתוך דקדוק בלשון הפסוק, המפרשים לומדים יסוד הלכתי מרכזי בקביעת הזהות היהודית. התורה בחרה להשתמש בלשון זכר, יָסִיר, ולא בלשון נקבה, "תסיר". מכאן מוסק כי התורה חוששת לגורלו של נכד הנולד לבת ישראל מאיש נוכרי, משום שהוא נחשב בִּנְךָ, קרי יהודי לכל דבר, שכן האם היא העיקר בקביעת הייחוס. לעומת זאת, בן הנולד לאיש יהודי מאישה נוכריה אינו נחשב "בנך" אלא בנה של הנוכריה, ולכן התורה לא הקפידה באותה מידה על החשש שמא האם תסיר אותו מדרך ה׳, שכן הוא ממילא הולך אחר אמו ואינו נחשב לחלק מקהל ישראל [רש"י, רבנו בחיי, תורה תמימה, בכור שור, אם למקרא].
התוצאה של עזיבת ה׳ מתוארת במילים וְחָרָה אַף, כלומר ה׳ יכעס עליכם [ביאור שטיינזלץ], ויביא לעונש חמור ומיידי. במסורת כתיבת ספרי התורה, צירוף מילים זה נמנה עם שמות שיש לגביהם מסורות מיוחדות הדורשות לכותבם בשיטה אחת [מנחת שי]. העונש יבוא מַהֵר משום שהאזהרה נאמרה לקראת שעת מלחמה וסכנה, זמן שבו מידת הדין מתוחה ופוגעת באופן מיידי [העמק דבר]. ריבוי הגופים בפסוק, העובר מלשון יחיד ללשון רבים, משקף את הערבוב והכאוס שנוצרים בעקבות נישואי תערובת, המשפיעים לא רק על האדם הבודד אלא על הסב, הנכד, והמשפחה המורחבת כולה [ברכת אשר על התורה].