דברים, פרק ז׳, פסוק כ״ב

פרשת עקב

Deuteronomy 7:22Sefaria

וְנָשַׁל֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛ל מִפָּנֶ֖יךָ מְעַ֣ט מְעָ֑ט לֹ֤א תוּכַל֙ כַּלֹּתָ֣ם מַהֵ֔ר פֶּן־תִּרְבֶּ֥ה עָלֶ֖יךָ חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃

תהליך כיבוש הארץ וירושתה אינו מוצג במהלך פלאי ומהיר, אלא כהתקדמות הדרגתית ומדודה. קצב זה נועד להגן על העם מסכנות טבעיות בלתי צפויות, תוך שילוב מדויק בין השגחה אלוהית למציאות הטבעית והאנושית.

המילה וְנָשַׁל משמעותה שה׳ יסיר ויגרש את עמי כנען, או יעתיק אותם ממקום למקום כדי להחליש את כוחם [ביאור שטיינזלץ, העמק דבר]. המילה הָאֵל פירושה "האלה" [ביאור שטיינזלץ]. כאשר הכתוב קובע לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם, אין הכוונה לחוסר יכולת צבאית או למיעוט כוחו של ה׳ להורישם בבת אחת, אלא לכך שפשוט אין זה לטובתם של ישראל להשמידם במהירות [חזקוני, ביאור שטיינזלץ, העמק דבר].

הפרשנים מציגים מספר מניעים להשמדה הדרגתית זו, מְעַט מְעָט. מבחינה מעשית, עם ישראל היה מועט במספרו ולא יכול היה לאכלס את כל חלקי הארץ מיד. אילו הגויים היו מושמדים בבת אחת, השטחים הריקים היו הופכים לשממה ומתמלאים בחיות בר, שכן תהליך היישוב ממושך הרבה יותר מתהליך הכיבוש, ובזמן המלחמה העם מנוע מלהתפנות ליישוב הארץ [ביאור יש"ר, ביאור שטיינזלץ, ברכת אשר]. בנוסף, מבחינה טקטית, כיבוש הדרגתי של עיר אחר עיר מונע מהאומות השכנות להיכנס לחרדה ולהתאגד יחד למלחמה כבדה ותמידית נגד ישראל [רלב"ג]. מסיבות אלו, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שה׳ אכן הכה את עיקר המלכים והצבאות במכה אחת בתחילת הדרך כדי להפיל עליהם פחד, אך את שאר העמים איבד לאט ובהדרגה [רמב"ן, הטור הארוך, מלבי"ם].

האזהרה פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה מעוררת דיון תיאולוגי מעניין בקרב המפרשים. חלק ניכר מהם מקשים: הרי אם ישראל עושים את רצונו של ה׳, הם אינם צריכים לחשוש מחיות טרף, שכן הטבע עצמו משלים עמם ואינו מזיק להם. תשובתם היא שה׳ צפה את העתיד וידע שישראל עתידים לחטוא. מכיוון שהם לא יהיו במדרגה של צדיקים גמורים, הם לא יהיו ראויים לנס גלוי ועל-טבעי שימנע מהחיות להזיק להם [רש"י, הטור הארוך, שפתי כהן, משכיל לדוד].

בשל כך, ה׳ בחר לפעול בעיקר דרך חוקי הטבע והסיבות ההגיוניות, ולא להישען על ניסים תמידיים [רלב"ג]. סכנת חיות הבר בשטחים שוממים היא סכנה טבעית, תדירה ומועדת לפורענות, והיא נחשבת חמורה וקשה יותר להתמודדות מאשר הסכנה הנשקפת מהישארותם של מעט גויים בארץ, סכנה שניתן להתגונן מפניה ביתר קלות [דברי דוד]. לכן, אף על פי שהבחירה החופשית נתונה בידי ישראל, התורה מתאימה את קצב הכיבוש למציאות שבה העם עלול לחטוא ולהזדקק להגנה טבעית מפני חיות השדה.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״א
פסוק כ״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.