תארו לעצמכם שאתם הולכים בדרך ופתאום רואים מטבע קטן על הרצפה. האם תתכופפו להרים אותו או שתמשיכו ללכת כי זה רק מטבע קטן? לפעמים יש גם מעשים טובים שנראים לנו קטנים. המילה וְהָיָה מלמדת אותנו שכאשר אנחנו מקיימים מצוות, כדאי לעשות זאת מתוך שמחה אמיתית וחיוך. המילה עֵקֶב מזכירה לנו את העקב של הרגל. התורה מבקשת מאיתנו לשים לב ולהקפיד גם על אותן מצוות קטנות שאנשים נוטים לזלזל בהן, כאילו הם דורכים עליהן עם העקב בלי לשים לב.
איך אנחנו יכולים להתקדם ולהיות טובים יותר? התורה מציעה לנו סדר ברור: קודם כל תִּשְׁמְעוּן, כלומר להקשיב, ללמוד ולהבין היטב מה נכון לעשות. לאחר מכן מגיע השלב של וּשְׁמַרְתֶּם, שבו אנחנו נזהרים ושומרים על עצמנו לא לעשות דברים רעים, ולבסוף וַעֲשִׂיתֶם, שזה לקום ולעשות מעשים טובים בפועל. התורה מזכירה במיוחד את הַמִּשְׁפָּטִים, כדי להדגיש לנו כמה חשוב להתנהג ביושר, בצדק ובהוגנות עם החברים שלנו ועם כל מי שסביבנו.
כאשר אנחנו משתדלים, מגיעה גם התגובה של ה' שאומרת וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ. ה' מתנהג איתנו בדיוק באותה מידה, ואם אנחנו נשמור על המצוות, ה' ישמור עלינו ויקיים את ההבטחות שלו. מעניין לראות שהתורה מדברת בהתחלה אל כולם ביחד, אבל פתאום עוברת לדבר אל יחיד ואומרת לְךָ. הדבר בא ללמד אותנו שכל אחד ואחת מאיתנו מקבלים מה' יחס אישי. ה' רואה את הלב שלכם ואת המאמץ הפרטי שלכם, ונותן לכל אחד בדיוק את מה שמגיע לו על פי ההשקעה שלו, ולא רק בזכות דברים טובים שעשו ההורים או הסבים שלו.
ה' מבטיח להעניק לנו אֶת־הַבְּרִית וְאֶת־הַחֶסֶד. הברית היא ההבטחה הישנה והטובה שה' נשבע לאבות שלנו, אברהם יצחק ויעקב. החסד הוא תוספת של שפע, ברכה ודברים טובים שה' נותן לנו מתוך אהבה גדולה. ההבטחה שה' נתן לאבות שלנו תמיד קיימת ותישאר לנצח, אבל כדי שאנחנו בעצמנו נזכה ליהנות מהפירות שלה כבר עכשיו, אנחנו צריכים לעשות את החלק שלנו ולהיות ראויים לכך בזכות המעשים הטובים שלנו.