קהלת, פרק י״ב, פסוק ד׳

Ecclesiastes 12:4Sefaria

וְסֻגְּר֤וּ דְלָתַ֙יִם֙ בַּשּׁ֔וּק בִּשְׁפַ֖ל ק֣וֹל הַֽטַּחֲנָ֑ה וְיָקוּם֙ לְק֣וֹל הַצִּפּ֔וֹר וְיִשַּׁ֖חוּ כׇּל־בְּנ֥וֹת הַשִּֽׁיר׃

יצא לכם פעם לחשוב מה קורה לגוף שלנו כשאנחנו מזדקנים והופכים להיות סבא או סבתא רבא? שלמה המלך מתאר את ההזדקנות בצורה ציורית, כמו בית שהכל בו נהיה שקט ואיטי יותר. כאשר הוא אומר וְסֻגְּרוּ דְלָתַיִם, הכוונה היא לשפתיים שלנו שנסגרות. למה הן נסגרות? כי בִּשְׁפַל קוֹל הַטַּחֲנָה מסביר שהשיניים, שהן כמו אבני ריחיים שטוחנות את האוכל, כבר בקושי עובדות. אנשים מבוגרים אוכלים פחות, ולכן השפתיים שלהם נשארות סגורות רוב הזמן. בנוסף, השינה בגיל מבוגר הופכת להיות מאוד קלה. אדם זקן וְיָקוּם לְקוֹל הַצִּפּוֹר, כלומר, אפילו ציוץ חלש ועדין של ציפור קטנה בחוץ מספיק כדי להעיר אותו. ומה לגבי הקול והשמיעה? המילים וְיִשַּׁחוּ כׇּל־בְּנוֹת הַשִּׁיר מתארות איך הקול, שפעם היה חזק ויכול היה לשיר בשמחה, הולך ונחלש ונעשה שקט. גם היכולת לשמוע וליהנות משירים ומנגינות יורדת. זהו תיאור עדין של הגוף שמתעייף עם השנים ופשוט זקוק ליותר מנוחה ושלווה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.