קרה לכם פעם שממש התחננתם לקבל חפץ מסוים, אבל כמה ימים אחרי שהוא כבר היה שלכם הוא הפסיק לעניין אתכם? בסוף הספר שלו, שלמה המלך מתאר בדיוק את התחושה הזו. שלמה המלך נקרא כאן הַקּוֹהֶלֶת, מפני שהוא קיבץ ואסף בתוכו חכמה רבה מאוד במהלך חייו.
אחרי שהוא בחן היטב את העולם, הוא מגיע למסקנה שהַכֹּל הָבֶל. המילה הֲבֵל מתארת משהו ריק, שאין בו באמת ממש. שלמה מסביר שלפעמים בני אדם בוערים מרצון להשיג רכוש, אבל ברגע שהם משיגים אותו ומתרגלים אליו, הוא מאבד מהקסם שלו. בסופו של דבר, בסוף החיים, העשיר והעני שווים לחלוטין, וזה מוכיח שאין באמת תועלת ברדיפה רק אחרי חפצים ורכוש.
אבל האם זה אומר ששום דבר בעולם לא חשוב? ממש לא. המסקנה הזו נכונה רק לגבי דברים חומריים שאין בהם מטרה אמיתית. לעומת זאת, מעשים טובים, עבודת שמים ודברים שמביאים לנו תועלת רוחנית, הם ממש לא הבל, אלא הם הדברים החשובים והאמיתיים באמת.