התבוננות בגאוותם ובמנהיגותם של בני האדם מעוררת מחשבה עַל־דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם, כלומר על אודות התנהגותם ודיבורם. ה' בוחן את מעשיהם כדי לְבָרָם, לברר ולהראות להם שעל אף השכל והנשמה שהבדילו אותם משאר היצורים, גדולתם העצמית היא אשליה. כאשר אנשים משחיתים את דרכם, הם מאבדים את מעלתם השכלית, וניתן וְלִרְאוֹת שְׁהֶם־בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם, שכן הם נותרים עם טבעם החייתי ונידונים לאבדון ללא חלק בעולם הבא. מנגד, דימוי זה טומן בחובו גם משמעות חיובית, שבה הצדיקים נמשלים לבהמת בית המשרתת את בעליה נאמנה, מתוך מסירות והתבטלות מוחלטת לרצון ה'.
קהלת, פרק ג׳, פסוק י״ח
אָמַ֤רְתִּֽי אֲנִי֙ בְּלִבִּ֔י עַל־דִּבְרַת֙ בְּנֵ֣י הָאָדָ֔ם לְבָרָ֖ם הָאֱלֹהִ֑ים וְלִרְא֕וֹת שְׁהֶם־בְּהֵמָ֥ה הֵ֖מָּה לָהֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.