החיים בעולם נעים במחזוריות שבה לכל פעולה ומצב יש זמן נכון. ישנה עת לקרוע מתוך הרס, מלחמה או פילוג לאומי, ומנגד עת לתפור ולתקן, המבטאת תקופות של שלום ואיחוד מחדש של העם. בדומה לכך, ישנה עת לחשות, כלומר לשתוק, בין אם מתוך אבל, התעלמות מעלבון, השלמה עם גזירות ה' או שתיקתו של ה' אל מול צער ישראל בגלות. לעומת זאת, מגיעה גם עת לדבר, שבה ראוי להשיב כהלכה, לשאת דברי תשובה ושירת הלל, או לשמוע את דברי הנחמה של ה' לעמו בגאולה.
קהלת, פרק ג׳, פסוק ז׳
עֵ֤ת לִקְר֙וֹעַ֙ וְעֵ֣ת לִתְפּ֔וֹר עֵ֥ת לַחֲשׁ֖וֹת וְעֵ֥ת לְדַבֵּֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.