אסתר, פרק ד׳, פסוק י״ד

תארו לעצמכם שאתם נמצאים במקום חשוב מאוד, ופתאום מבינים שהגעתם לשם בדיוק בשביל מטרה אחת גדולה. ברגע המותח הזה, מרדכי מסביר לאסתר שהאחריות נמצאת בידיים שלה. הוא אומר לה שאם היא תבחר במצב של הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי, כלומר תשתוק ולא תעשה שום דבר כדי להגן על העם, לא יהיה לה שום תירוץ בעתיד על כך שיכלה להציל חיים ובחרה שלא לעשות זאת. מרדכי מרגיע את אסתר שעם ישראל יינצל בכל מקרה, והוא מבטיח שיגיע להם רֶוַח וְהַצָּלָה, גם לגוף וגם לנפש. הישועה הזו תגיע מִמָּקוֹם אַחֵר, כי לה' יש הרבה מאוד דרכים ושליחים כדי להציל את העם גם בלעדיה. אבל, הוא מזהיר אותה שוְאַתְּ וּבֵית־אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ. זו לא קללה מצידו של מרדכי, אלא עונש שיגיע מאת ה' אם היא תפספס את ההזדמנות להציל חיים. בסוף דבריו, מרדכי מעורר אותה למחשבה ואומר וּמִי יוֹדֵעַ אִם־לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת. הוא מסביר לה שהעובדה שהיא הפכה פתאום למלכה היא ממש לא מקרה, אלא תוכנית של ה' שהציב אותה בארמון בדיוק עכשיו כדי לשמור על עם ישראל. לכן היא חייבת לפעול מיד ולא לחכות, כי אי אפשר לדעת מה יקרה בעתיד והאם המלך ירצה בה והיא תישאר המלכה גם בהמשך.