חשבתם פעם מה הייתם לובשים אם הייתם צריכים להיכנס לארמון מפואר של מלך? בטח הייתם בוחרים את הבגדים הכי יפים וחגיגיים שלכם. בארמון של מלך פרס היו חוקי נימוס מאוד ברורים, ומרדכי ידע אותם היטב. כשהוא מגיע לארמון, נאמר עליו וַיָּבוֹא עַד לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ. מרדכי הגיע רק עד הרחבה שבחוץ, ולא נכנס פנימה למקום שבו היה רגיל לשבת. המילה עד מלמדת אותנו שהוא נעצר ממש בפתח ולא צעד אפילו צעד אחד פנימה.
הסיבה לכך היא כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק. שק הוא בגד פשוט שאנשים לבשו כדי להראות שהם בצער גדול, ומלך בשר ודם לא מסכים שייכנסו אליו בבגדים כאלה כי זה נחשב לחוסר כבוד. כמה שונה המלך אחשורוש מ־ה', שתמיד קרוב אלינו ומקבל אותנו באהבה גדולה דווקא כשאנחנו עצובים ופונים אליו מכל הלב!
אולי תשאלו את עצמכם למה מרדכי לא פשוט החליף לבגדים רגילים ונכנס לדבר עם אסתר המלכה? מרדכי בחר להישאר בחוץ עם בגדי הצער בכוונה. קודם כל, הוא ידע שככה המשרתים יראו אותו וירוצו לספר לאסתר ולכל אנשי הארמון על הסכנה הגדולה שמרחפת על היהודים. אבל יותר מזה, מרדכי רצה להעביר מסר חשוב לכל העם: ההצלה שלנו לא תגיע רק דרך קשרים בארמון או פוליטיקה, אלא רק אם נתפלל ונשוב אל ה'. מרדכי סירב להוריד את בגדי העצב שלו כי הוא רצה להרגיש את הכאב של כולם, ולהראות שהוא עומד יחד עם כל העם שלו בשעה הקשה הזו.