השמועה על הגזרה הקשה מכה לראשונה בחומות הארמון ומפרה את השלווה. אסתר, המבודדת באגף הנשים, נחשפת למציאות החיצונית הקשה דרך דיווח מבוהל של משרתיה. כאשר נַעֲר֨וֹת אֶסְתֵּ֤ר (שפחותיה) וְסָרִיסֶ֙יהָ֙ רואים את מרדכי, מנהיג וגדול בישראל, מתאבל בשק ובתענית, הם נבהלים וממהרים לדווח לה [יוסף אבן יחיא]. ההגעה הפתאומית של כולם יחד עוררה באסתר בהלה מיידית [אור חדש], ולמרות שגם הנערות באו, הרי שעל פי כללי הטקס הסריסים הם אלו שדיברו בפועל והגידו לה את החדשות, שכן אין זה מקובל שנשים ידברו בפני אנשים [עמנואל הרומי]. המשרתים ידעו על הקשר הקרוב בין השניים, ועל כן מיהרו לעדכן אותה במצבו [ביאור שטיינזלץ].
לאסתר לא היה מושג על המתרחש בחוץ, שכן פקודות המלך כלל לא הועברו לבית הנשים [ביאור שטיינזלץ, אור חדש]. למשמע הבשורה על אבלו של מרדכי, וַתִּתְחַלְחַל הַמַּלְכָּה מְאֹד. המילה וַתִּתְחַלְחַל נגזרת מהשורש ח.י.ל, המבטא רעד, חרדה וכאב של יולדת, והכפלת האותיות במילה נועדה להדגיש את עוצמת הפחד והאימה שאחזו בה [אבן עזרא, עמנואל הרומי]. חז"ל והפרשנים מתארים כיצד החרדה העצומה השפיעה עליה באופן פיזיולוגי חריף. על פי הגישות השונות, טבע האדם הוא שפחד פתאומי גורם לפתיחת נקבי הגוף, ועוצמת הזעזוע גרמה לה לראות דם נידה, לאבד שליטה על צרכיה, או אף להפיל את עוברה [תורה תמימה, מנות הלוי]. מעבר לתגובה הגופנית, תופעות אלו מסמלות את התגברותם של כוחות הטומאה, הטינוף והאבדון בעולם באותה שעה, כוחות שהתבטאו בגזרתו של המן. הפלת העובר, לפי המדרש, כוונה גם מאת ה' כדי שלמלך אחשוורוש הרשע לא יהיה זרע והמשכיות בעם ישראל [אור חדש].
מתוך חרדתה, וַתִּשְׁלַח בְּגָדִים לְהַלְבִּ֣ישׁ אֶֽת־מׇרְדֳּכַ֗י וּלְהָסִ֥יר שַׂקּ֛וֹ מֵעָלָ֖יו. הפרשנים מסבירים מדוע שלחה לו בגדים, הרי ברור שלא חסרו למרדכי בגדים משלו. גישה אחת מציעה כי מאחר שאסתר לא ידעה על הגזרה, היא חשבה שמא מרדכי נשדד, או שביקשה להקל על סבלו הפיזי ולשלוח לו בגדים פשוטים ונוחים במקום השק המחוספס [רלב"ג, ישע אלהים, מחיר יין]. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שאסתר רצתה לברר בדחיפות מה אירע. מכיוון שהחוק אוסר על כניסה בשער המלך בלבוש שק, היא שלחה לו בגדים כדי שיוכל להיכנס מיד לארמון ולהסביר לה את המצב, מבלי שייאלץ לבזבז זמן יקר על הליכה לביתו להחלפת בגדיו [מנות הלוי, ביאור שטיינזלץ]. יש המפרשים שאסתר הציעה פשרה: היא ביקשה שיסיר רק את השק החיצוני, ילבש את הבגדים ששלחה, וישאיר שק נסתר על בשרו מתחת לבגדים, כך שיוכל להיכנס אליה [מלבי"ם, צאינה וראינה]. מעבר לצד המעשי, משלוח הבגדים נועד להעביר מסר סמוי למרדכי: בעת צרה לא די בתפילות ובתעניות; יש לנקוט גם בהשתדלות טבעית ופוליטית מול המלך והשרים, ולשם כך עליו להתלבש כראוי [מגילת סתרים].
אולם מרדכי וְלֹ֥א קִבֵּֽל. סירובו נובע ממספר טעמים עמוקים. ראשית, הוא לא רצה לפרוש מצרת הרבים ולהפריד את עצמו מאבלו של הציבור [שלום אסתר]. שנית, הוא סירב להפסיק את תפילתו ותחנוניו אפילו לרגע אחד, שכן הפסקת האבלות כדי להתלבש ולהיכנס לארמון הייתה עלולה להתפרש כעזיבת הביטחון בה' והישענות על עזרת בשר ודם [מלבי"ם]. מרדכי הבין את הרמז של אסתר לפעול בדרכים טבעיות, אך דחה אותו, וסימן לה שבגזרה קשה זו, דרכי הטבע והפוליטיקה לא יועילו כלל [מגילת סתרים]. הוא ראה בשק סמל לתשובה מוחלטת שחייבת להיות דבוקה לבשרו ללא הפסקה, והחליט, בדומה לגדולי עולם לפניו כיעקב אבינו ואחאב מלך ישראל, שלא להסיר את שקו עד שה' יעשה עמו נס ויסלק את הגזרה לחלוטין [אור חדש, מנות הלוי]. משראה מרדכי שהדרך הפיזית חסומה, נאלצה אסתר לשלוח אליו שליח כדי לברר את פשר הדבר.