מפגש גורלי זה מתרחש על קו התפר שבין חצר המלכות לבין העם השרוי בצרה. השליח המלכותי נאלץ לצאת מן הארמון אל המרחב הציבורי, כדי לגשר על הפער שנוצר בעקבות גזירת ההשמדה ולברר את פשר האבל הכבד של מנהיג היהודים.
הפרשנים מסבירים כי רחוב העיר הוא למעשה הרחבה הפתוחה [ביאור שטיינזלץ] של העיר שושן, או עילם [אבן עזרא]. מיקום המפגש, אשר לפני שער המלך, כלומר שער שושן הבירה [אבן עזרא], לא נבחר במקרה, אלא נבע מאילוצים מעשיים. מכיוון שמרדכי היה לבוש שק, נאסר עליו להיכנס אל תוך שער המלך, ולכן הוא נותר ברחבה שמחוצה לו [אור חדש, ביאור שטיינזלץ].
מטרת יציאתו של התך הייתה לחקור את הדבר ולשאול את מרדכי לפשר מעשיו, אף על פי שהכתוב מקצר ומשמיט את עצם שאלתו של התך [מלבי"ם, עמנואל הרומי, ביאור שטיינזלץ]. בחירת המיקום המדויק, ממש סמוך לשער, נבעה משיקולי חשאיות. אדם נכבד כהתך לא היה יכול ללכת למקום רחוק בעיר בגפו ללא פמליית משרתים, אך הוא רצה לשמור על פרטיות מוחלטת כדי שאיש לא ישמע את דברי מרדכי. היציאה אל מקום קרוב כל כך לשער אפשרה לו לצאת לבדו מבלי שהדבר ייחשב להליכה של ממש, וכך הובטחה חשאיות השיחה [אור חדש].
רובד נוסף של הפירוש רואה ביציאה אל הרחוב פעולה בעלת משמעות רוחנית וציבורית. התך יצא כדי להתבונן מקרוב במעשיהם של היהודים ברחוב העיר ולשפוט את המצב. ההתאספות ברחוב מול שער המלך מזכירה את מנהג התעניות, שבו היו מוציאים את ארון הקודש לרחובה של עיר ומתפללים מול שער השמיים, המיוצג כאן על ידי שער המלך. במובן הפילוסופי והמשלי, המפגש משקף ניסיון לרפא את חוליי הנפש ולמצוא איזון. התך מתווך בין ההסתגפות והצומות הקיצוניים של מרדכי, לבין הצורך לשוב לדרך האמצעית המאוזנת המשלבת בין צורכי הגוף והנפש, לקראת תפילה ובקשת רחמים מלפני מלך מלכי המלכים ה' [מחיר יין].