וַיֵּצֵא הֲתָךְ אֶל מׇרְדֳּכָי כדי לברר את פשר אבלו הכבד, אף שהשאלה עצמה הושמטה מן הכתוב. המפגש נערך ברְחוֹב הָעִיר, היא הרחבה הפתוחה של שושן, במרחב הציבורי אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ. בחירת המיקום נבעה מכך שמרדכי לבוש השק לא יכול היה להיכנס לארמון, והקרבה לשער אפשרה להתך לצאת לבדו ללא פמלייה ולשמור על חשאיות השיחה. היציאה לרחוב מזכירה את מנהג התעניות הציבוריות שבהן מתפללים מול שער השמיים, המיוצג כאן באמצעות שער המלך. במישור הרוחני, המפגש מבטא ניסיון לאזן בין הסתגפותו הקיצונית של מרדכי לבין ההכנה הראויה לבקשת רחמים מלפני ה'.
אסתר, פרק ד׳, פסוק ו׳
וַיֵּצֵ֥א הֲתָ֖ךְ אֶֽל־מׇרְדֳּכָ֑י אֶל־רְח֣וֹב הָעִ֔יר אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֥י שַֽׁעַר־הַמֶּֽלֶךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.