אסתר, פרק ד׳, פסוק ט״ו

Esther 4:15Sefaria

וַתֹּ֥אמֶר אֶסְתֵּ֖ר לְהָשִׁ֥יב אֶֽל־מׇרְדֳּכָֽי׃

יצא לכם פעם לעמוד מול החלטה גורלית, כזו שיכולה להציל חיים של אחרים אבל דורשת מכם לוותר על המון? אחרי התלבטות לא פשוטה, אסתר המלכה מבינה שמרדכי צודק. היא אוזרת אומץ, לוקחת על עצמה את האחריות הכבדה, ושולחת אליו שליח עם תשובה שתשנה את הכול.


כאשר אסתר שולחת הודעה לְהָשִׁיב למרדכי, היא לא רק מוסרת לו מידע. היא שולחת לו דברי נחמה כדי להרגיע את רוחו ולשמח אותו. את ההודעה הזו היא שולחת בסוד רק אֶל־מָרְדֳּכָי, כדי שעם ישראל לא ידע מזה. אסתר רצתה שהיהודים לא יסמכו רק עליה ועל הקשרים שלה בארמון המלוכה, אלא יתפללו לה' מכל הלב ויחזרו בתשובה אמיתית.


לכן, היא מבקשת לאסוף את כל יהודי שושן לצום משותף. אסתר מבינה שכאשר אנחנו צמים, אנחנו נותנים פחות כוח לגוף ויותר מקום לנשמה, וכך ההשגחה של ה' מאירה עלינו הרבה יותר. היה לה חשוב שכולם ישתתפו בצום, אפילו אנשים שחטאו. ממש כמו שבקטורת המיוחדת של בית המקדש היה תבלין אחד עם ריח רע שבלעדיו הקטורת לא הייתה שלמה, כך גם התפילה של העם צריכה את כולם יחד, ללא יוצא מן הכלל. בהחלטה הזו אסתר מראה מסירות נפש עצומה. היא יודעת שברגע שהיא תיגש אל המלך אחשוורוש מרצונה החופשי כדי להציל את העם, היא תשלם מחיר אישי כבד ותאבד את העתיד שלה עם מרדכי לנצח, גם אם חייה יינצלו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ד
פסוק ט״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.