אסתר, פרק ד׳, פסוק ט״ו

לאחר שהיא מקבלת את הדין, וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר להעביר באמצעות שליח את הסכמתה למסור את נפשה למען הצלת העם. מטרתה הייתה לְהָשִׁיב את רוחו של מרדכי ולנחמו, ולהבהיר שסירובה הראשוני נבע מחשש שאינה ראויה לנס ולא מחוסר נכונות לפעול. המסר הועבר אֶֽל־מׇרְדֳּכָֽי לבדו כדי להסתיר את תוכניתה מהציבור, כך שהעם לא יסמוך על השפעתה בארמון אלא יתמקד בצום משותף של כלל ישראל שיעורר את השגחת ה'. בהחלטה זו היא משלמת מחיר אישי כבד, שכן הליכתה אל המלך מרצונה החופשי תגרום לה להיאסר על מרדכי לנצח.