מיד לאחר הנחייתה, וַיַּעֲבֹר מָרְדֳּכַי ויצא לרחובות שושן כדי לכנס את היהודים בעצמו וללא דיחוי. פעולתו ביטאה חציית גבולות כפולה: הוא ויתר על מעמדו כשפעל ללא שליחים, ואף עבר על ההלכה וביטל את שמחת החג כשגזר צום ביום טוב של פסח למען הצלת האומה. בהיפוך תפקידים מוחלט הוא ציית לאסתר כאל פקודה מלכותית, וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר. הוא לא הסתפק בהכרזה יבשה, אלא הוביל אישית מערך שלם של חזרה בתשובה שכלל בכי ולבישת שק, במטרה לכפר על השתתפות העם בסעודת אחשוורוש ולעורר רחמי שמיים.
אסתר, פרק ד׳, פסוק י״ז
וַֽיַּעֲבֹ֖ר מׇרְדֳּכָ֑י וַיַּ֕עַשׂ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־צִוְּתָ֥ה עָלָ֖יו אֶסְתֵּֽר׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.