אסתר, פרק ד׳, פסוק י״ב

המעבר ללשון רבים במילה וַיַּגִּידוּ חושף כי התך, השליח הקבוע, הוחלף. ייתכן שהתך נמנע מלהעביר את המסר כדי לא לבשר לְמׇרְדֳּכָי בשורה רעה, או שחשש לעורר את חשדו של המן אם ימשיך בשליחותו. במקומו נשלחו מספר משרתים יחד כדי להבטיח שיעבירו בבטחה אֵת דִּבְרֵי אֶסְתֵּר. פירושים אחרים מתארים מציאות שבה התך נרצח בידי המן והוחלף במלאכים מאת ה', שמסרו את הדברים בכעס ובדיבור קשה הנדרש גם הוא מהמילה וַיַּגִּידוּ, או שכלל לא היו שליחים חיצוניים אלא כוחות נפשו של מרדכי שהפנימו בעצמם את טענותיה.