אסתר, פרק ד׳, פסוק ח׳

Esther 4:8Sefaria

וְאֶת־פַּתְשֶׁ֣גֶן כְּתָֽב־הַ֠דָּ֠ת אֲשֶׁר־נִתַּ֨ן בְּשׁוּשָׁ֤ן לְהַשְׁמִידָם֙ נָ֣תַן ל֔וֹ לְהַרְא֥וֹת אֶת־אֶסְתֵּ֖ר וּלְהַגִּ֣יד לָ֑הּ וּלְצַוּ֣וֹת עָלֶ֗יהָ לָב֨וֹא אֶל־הַמֶּ֧לֶךְ לְהִֽתְחַנֶּן־ל֛וֹ וּלְבַקֵּ֥שׁ מִלְּפָנָ֖יו עַל־עַמָּֽהּ׃

יצא לכם פעם להחזיק ביד סוד גורלי, מסר חשוב שחייב לעבור הלאה כדי להציל את העם שלכם? ברגע של משבר גדול, מרדכי מעביר מסר חשאי אל תוך ארמון המלכות. הוא לא מסתפק רק בשמועות, אלא שולח לאסתר המלכה הוכחות ברורות לגזרה שמרחפת מעל העם שלהם. מרדכי נותן לשליח את הפתשגן, שזה בעצם העתק מדויק של האיגרת הקשה שנכתבה. הצו הזה ניתן בשושן, כי שם היה המקום המרכזי של המלך ושם גם גרו יהודים רבים.


מרדכי מבקש מהשליח שני דברים: גם להראות לאסתר את הכתב, וגם ולהגיד לה. אולי תשאלו למה צריך גם להראות וגם להגיד? הסיבה היא שהמכתב של המן היה כל כך ארוך, שהשליח פשוט לא יכול היה לזכור את כל הפרטים בעל פה. לכן מרדכי שלח את ההעתק הכתוב כדי להראות לה, ואת שאר הדברים שקרו ביקש מהשליח להגיד לה במילים שלו.


בסוף המסר, מרדכי בוחר ולצוות עליה לגשת אל המלך בעצמה. הוא מבין שאסתר היא התקווה היחידה שלהם, כי לו עצמו אין אפשרות להיכנס לארמון. הוא מבקש ממנה להתחנן... על עמה, וזה רמז ברור שהגיע הזמן שאסתר תפסיק להסתיר את העם שממנו באה, ותגלה למלך שהיא יהודייה. מרדכי מצווה עליה לעשות את המעשה הזה מתוך ביטחון מלא בה', למרות שלגשת למלך בלי הזמנה היה דבר מסוכן מאוד.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ז׳
פסוק ט׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.