אָז, מיד לאחר טביעת המצרים בים או בשלבים מאוחרים יותר של המסע, זרעה השמועה על נסי ה' אימה בקרב עמי האזור. לכן נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, שהם שרי הצבא וראשי המשפחות, ואת אֵילֵי מוֹאָב, שהם מנהיגי העם, יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד של חרדה וקנאה. אף שלא נשקפה להם סכנת השמדה, הם חששו מאי-יציבות אזורית, ובעיקר הרגישו קנאה משפחתית עמוקה ופחד מהתעוררות סכסוכים היסטוריים קדומים. לעומתם, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן, כלומר אומץ ליבם התמוסס ונשבר לחלוטין, משום שעמדו בפני סכנה קיומית מוחלטת וידעו בוודאות שבני ישראל באים לכלותם ולרשת את מקומם.
שמות, פרק ט״ו, פסוק ט״ו
פרשת בשלח
אָ֤ז נִבְהֲלוּ֙ אַלּוּפֵ֣י אֱד֔וֹם אֵילֵ֣י מוֹאָ֔ב יֹֽאחֲזֵ֖מוֹ רָ֑עַד נָמֹ֕גוּ כֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֥י כְנָֽעַן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.