כאשר וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, כלומר הגיעו למקום ששמו מרה, ניצבו בני ישראל בפני מבחן שנועד לזקק את אמונתם. לאחר ימי צימאון הם קיוו לשתות, אך וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם משום שהמעיין היה מלוח בטבעו, או שהמים הפכו למרים בדרך נס. ההסבר לכך שכִּי מָרִים הֵם מתייחס למרירות המים עצמם, או למצבם הנפשי של בני ישראל, שמרירותם הפנימית גרמה להם לטעום הכל כמר. המקום קיבל את שמו, ועַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה, בעקבות טעם המים בלבד ולא משום שהעם המרה את פי ה', אף שיש קשר רעיוני בין המושגים. משבר זה נועד ללמדם תלות מוחלטת בה', לטהר אותם מהשפעת מצרים ולהכינם לקבלת התורה.
שמות, פרק ט״ו, פסוק כ״ג
פרשת בשלח
וַיָּבֹ֣אוּ מָרָ֔תָה וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּ֥ת מַ֙יִם֙ מִמָּרָ֔ה כִּ֥י מָרִ֖ים הֵ֑ם עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמָ֖הּ מָרָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.