לאחר שלושה ימי נדודים במדבר, בני ישראל מוצאים מים שאינם ראויים לשתייה ומבטאים את מצוקתם. המילה וַיִּלֹּנוּ אינה מתארת מריבה תוקפנית, אלא תרעומת פנימית הנאמרת מתוך צער וחיפוש מחסה. אף שעדיין לא סבלו מצמא ממשי אלא רק חרדו לעתיד הקרוב, הם פנו אל משה בשאלה מַה נִּשְׁתֶּה שהכילה גם האשמה על שהביאם למקום זה. למרות שהיה עליהם לבטוח בה' ולהתפלל אליו במקום להתלונן, ה' לא הקפיד על עצם בקשתם אלא רק על אופן התלונה, משום שדבריהם נאמרו כהצגת המציאות העגומה ולא כהתרסה.
שמות, פרק ט״ו, פסוק כ״ד
פרשת בשלח
וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם עַל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר מַה־נִּשְׁתֶּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.