שמחת ההצלה מגיעה לשיאה כאשר מרים מובילה את הנשים לשירה המבטאת את חלקן המהותי בנס, כשהמילה וַתַּעַן מציינת שירת מענה שבה שרה מרים את השירה כולה, או הבהרה לנשים שהשמחה היא רוחנית לה' ולא על ביזת הרכוש. הפנייה במילה לָהֶם בלשון זכר מכוונת אל הגברים שלהם ענו הנשים, או שנועדה להדגיש את השוויון הרוחני המוחלט והטהרה ששררו באותו מעמד. התמקדות השירה במפלת המצרים, סוּס וְרֹכְבוֹ, מדגישה שהפלא האמיתי שעליו הודו הנשים היה הנקמה העל טבעית באויב, שכן עצם ההצלה הייתה מובנת מאליה בזכות צדקתן. אזכור הסוּס נועד ללמד שכשם שחיית הרכיבה נענשה עם הרוכב, כך הנשים המסייעות למשפחתן בלימוד תורה זוכות לשכר מלא, במעמד רוחני שרומם אותן וכיפר על חטאיהן.
שמות, פרק ט״ו, פסוק כ״א
פרשת בשלח
וַתַּ֥עַן לָהֶ֖ם מִרְיָ֑ם שִׁ֤ירוּ לַֽיהֹוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.