שמות, פרק ט״ו, פסוק ט׳

רגע לפני מפלת המצרים בתוך הים, טעה פרעה לחשוב שהמצב פועל לטובתו ופיתה את שריו לצאת למרדף מתוך יהירות וביטחון בניצחון קל. בסגנון דיבור קצבי ומהיר הוא הכריז אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל, מתוך כוונה להדביק את בני ישראל ולבזוז את רכושם. לאחר מכן הבטיח כי תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, כלומר שתאוותו תבוא על סיפוקה המלא דרך השמדתם, השפלתם או החזרתם לעבדות קשה. לבסוף התגאה כי אָרִיק חַרְבִּי, ישלוף את חרבו מנדנה לקרב פנים אל פנים מול העבדים החלשים, והצהיר תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי בכוונה שידו תכחיד אותם לחלוטין, תרושש אותם או תכבוש אותם מחדש כרכוש.