שמות, פרק ל׳, פסוק ל״ו

בכל יום יש לקחת מעט מתערובת הקטורת הכללית ולפורר אותה עד שתהיה דקה ככל האפשר, וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק, כאשר לקראת יום הכיפורים נדרשת כתישה יסודית אף יותר. את הקטורת אין רק לאחסן אלא להקטיר ולהעלות באש, וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת, הוראה המתייחסת להקטרת התמיד היומיומית על המזבח הפנימי שמול ארון הברית, להקטרה המיוחדת של יום הכיפורים ממש בתוך קודש הקודשים, או לשתיהן גם יחד. עבודה זו מתקיימת באוהל מועד, המקום הבלעדי שבו יקבע ה' להיפגש ולדבר עם משה, אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה. שלבי עשיית הקטורת חייבים להיעשות בטהרה מוחלטת בכלים מקודשים, ולכן קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם, כלומר חל איסור חמור לייצר תערובת כזו להנאה אישית אלא אך ורק לצורכי עבודת הקודש הציבורית.