הציווי וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר נועד להבטיח שלא ייראה עץ במזבח הקטורת כדי שיתאים בסגנונו לכלים הפנימיים, כאשר באורח פלא העץ והציפוי מעולם לא נשרפו בזכות אש עליונה שאינה מכלה. הציפוי מתחיל בכיסוי אֶת גַּגּוֹ, החלק העליון שעליו מונחת הקטורת, וציון זה מדגיש שלמזבח זה היה גג של ממש, בניגוד למזבח העולה שהיה חלול. בנוסף לציפוי וְאֶת קִירֹתָיו סָבִיב וְאֶת קַרְנֹתָיו, יש להוסיף מסגרת או עיטור בולט כפי שנאמר וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב, שנועדה לכסות את עובי לוחות העץ וליצור התאמה אסתטית לארון ולשולחן. מעבר לתפקידו הפיזי, זר זה מסמל את כתר הכהונה, ומרומם את עבודת הקטורת הנעלה כיעד רוחני עליון של האומה.
שמות, פרק ל׳, פסוק ג׳
פרשת תצוה
וְצִפִּיתָ֨ אֹת֜וֹ זָהָ֣ב טָה֗וֹר אֶת־גַּגּ֧וֹ וְאֶת־קִירֹתָ֛יו סָבִ֖יב וְאֶת־קַרְנֹתָ֑יו וְעָשִׂ֥יתָ לּ֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.