תהליך קידוש המשכן כלל את משיחת הכלים המרכזיים בשמן כדי להבדילם לעבודת ה'. התורה מזכירה תחילה את הַשֻּׁלְחָן ורק לאחר מכן את הַמְּנֹרָה, משום שהשולחן גדול יותר בממדיו ויש לו כלים נלווים רבים. אצל השולחן, המייצג את עולם החומר, נאמר וְאֶת־כׇּל־כֵּלָיו כדי להדגיש שגם כל האמצעים הקשורים לרווחה החומרית חייבים להתקדש, בעוד שאצל המנורה המייצגת רוחניות נאמר רק וְאֶת־כֵּלֶיהָ, כי בתחום הרוח ברור מאליו שהאמצעים קדושים. משיחת כלים אלו, וכן אֵת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת, נעשתה בכל מקום על גביהם ולא בחלק מסוים. בניגוד לבני אדם הנמשחים על ראשם כדי לקבל השראה ורוח הקודש, לכלים דוממים אין ראש, וכל חלקיהם שווים ואחידים בקדושתם.
שמות, פרק ל׳, פסוק כ״ז
פרשת כי תשא
וְאֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ וְאֶת־כׇּל־כֵּלָ֔יו וְאֶת־הַמְּנֹרָ֖ה וְאֶת־כֵּלֶ֑יהָ וְאֵ֖ת מִזְבַּ֥ח הַקְּטֹֽרֶת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.