שמות, פרק ל׳, פסוק י׳

מזבח הקטורת הפנימי עובר ביום הכיפורים תמורה מהותית והופך למוקד של היטהרות המגשר על הפער שבין חסרון האדם לשלמות המוסרית. וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו, כאשר הכהן הגדול לדורותיו נותן דם על הנקודות הגבוהות ביותר במזבח כדי לכפר על חטא הגאווה האנושית. פעולה זו נעשית אַחַת בַּשָּׁנָה באמצעות הבאה פנימה מִדַּם חַטַּאת הַכִּפֻּרִים מקרבן אחד בלבד, במטרה לכפר על טומאת המקדש וקודשיו שאירעה בשוגג. התורה מבהירה כי המזבח קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה', כדי להדגיש שלמרות ציוויו המאוחר זהו כלי נצחי בעל קדושה מוחלטת העולה על זו של המזבח החיצוני, והוא מקדש כל דבר שנוגע בו.