שמות, פרק ל׳, פסוק י׳

חשבתם פעם כמה מרגש זה לחכות למשהו מיוחד שקורה רק פעם אחת בשנה? עמוק בתוך המשכן עמד מזבח הזהב, שבכל יום היו מקטירים עליו קטורת עם ריח נפלא. אבל ביום הכיפורים, המזבח הזה קיבל תפקיד שונה לגמרי. התורה אומרת וְכִפֶּר אַהֲרֹן, כלומר אהרן הכהן הגדול עושה פעולה מיוחדת כדי לנקות את בני ישראל מטעויות ולהביא טהרה. הפעולה הזו קורית רק אַחַת בַּשָּׁנָה, וזהו היום היחיד שבו שמים על המזבח הפנימי מעט מִדַּם חַטַּאת הַכִּפֻּרִים במקום קטורת. הדם הזה מגיע מהקורבנות המיוחדים של יום הכיפורים ועוזר לטהר את המקדש. אהרן הכהן שם את הדם עַל קַרְנֹתָיו, שהן הפינות הבולטות של המזבח. למה דווקא שם? כדי לכפר על גאווה, ולהזכיר לנו לא להשוויץ או להרגיש שאנחנו מעל כולם. התורה מבטיחה שהעבודה הזו תמשיך לְדֹרֹתֵיכֶם, כלומר אהרן התחיל את הדרך, אבל גם כל הכהנים הגדולים שיבואו אחריו יעשו בדיוק את אותה פעולה חשובה. בסוף, התורה מזכירה לנו שהמזבח הזה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'. הוא כל כך קדוש וחשוב, שני רק לארון הברית, והקדושה המיוחדת שלו נשארת לתמיד ולא נעלמת לעולם.