חשבתם פעם איך מכינים בושם של מלכים, כזה שיש לו ריח שאי אפשר לשכוח? במשכן היו צריכים להכין שמן מיוחד מאוד שנקרא "שמן המשחה". הכנת השמן הזה לא הייתה סתם עבודה רגילה, אלא אומנות של ממש שדרשה המון כוונה בלב ואהבה לה׳. השמן עצמו מסמל כבוד, והבשמים הריחניים שמערבבים בתוכו מסמלים מעשים טובים, שם טוב והתמסרות לה׳.
איך בדיוק הכינו אותו? התהליך היה מורכב ומעניין. קודם כל, לקחו בשמים כתושים והשרו אותם במים כדי שיוציאו את הריח הטוב שלהם. אחר כך, שפכו מעליהם שמן זית, ובישלו הכול לאט לאט על אש קטנה. הם חיכו בסבלנות עד שכל המים התאדו ונעלמו, וכך נשאר רק שמן טהור שספג לתוכו את כל הניחוח הנפלא של הבשמים. בגלל שהשמן קלט לתוכו את הריח בצורה כל כך יסודית ומושלמת, התורה קוראת לתערובת הזו רֹקַח מִרְקַחַת.
כדי להכין שמן כזה בלי לפגוע בבשמים העדינים, היה צריך אדם מומחה שיודע בדיוק איך לשלוט באש, כי כל בושם מגיב אחרת לחום. לכן התורה אומרת שהשמן צריך להיות מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ, כלומר, עבודה של אומן מקצועי וגדול, כדי שהתוצאה תהיה יוקרתית ומכובדת ולא תיראה כמו משהו שאדם פשוט הכין.
משה רבנו בעצמו הצטווה להכין את השמן הזה, וקרה איתו פלא עצום. זו הייתה הפעם היחידה בהיסטוריה שהכינו את השמן הזה! אותה כמות קטנה שמשה הכין נשמרה באורח פלא לאורך המון דורות. בעזרת השמן הזה משחו את המשכן, וגם יצקו אותו על הראש של הכהנים הגדולים ושל מלכי ישראל, כי הראש הוא המקור של החכמה. למלכים מרחו את השמן בצורה של כתר כדי לסמל את המלכות שלהם, ולכהנים בצורה של האות כף.
בזכות הכוונה הטהורה והעשייה המדויקת של האומן, ה׳ הבטיח ששֶׁמֶן מִשְׁחַת־קֹדֶשׁ יִהְיֶה. ההבטחה הזו אומרת שהשמן יקבל כוח עליון ומיוחד, וכל אדם או כלי שיימשחו בו יהפכו לקדושים ומוקדשים לעבודת ה׳.