יצא לכם פעם לנסות לערבב המון חומר יבש בתוך מעט מאוד נוזל? נכון שזה מיד הופך לעיסה סמיכה ודביקה? זה בדיוק האתגר שהיה בהכנת שמן המשחה המיוחד. השמן הזה לא נועד רק להפיץ ריח טוב, אלא לעורר תחושה של כבוד ויראה כלפי מי שנמשח בו לתפקיד חשוב של ה'. השמן נבחר לתפקיד כי הוא לא מתקלקל ונשמר להמון זמן, מה שמסמל קדושה לתמיד, והבשמים שבתוכו מפיצים ריח טוב שמסמל מעשים טובים ושם טוב.
בין הבשמים הרבים מוזכרת וְקִדָּה, שזהו צמח מיוחד עם קליפה שמריחה ונטעמת ממש כמו קינמון. יחד עם הבשמים לקחו וְשֶׁמֶן זַיִת הִין, כאשר המילה הין היא פשוט מידה עתיקה לנוזלים. אבל איך הצליחו לערבב כמות כל כך גדולה של בשמים יבשים עם מעט שמן, מבלי שייווצר גוש סמיך שאי אפשר לצקת או למרוח? התורה סמכה על כך שהמכינים יעבדו כמו רוקחי בשמים מקצועיים. קודם כל הם השרו את הבשמים בתוך מים, כדי שהם יתמלאו בנוזל ולא יספגו לתוכם את השמן. אחר כך הם הציפו את השמן על פני המים ובישלו הכל יחד על אש עדינה. המים התאדו לאט לאט באוויר, ומה שנשאר בסוף היה שמן נוזלי, טהור ונעים, שספג לתוכו את כל הניחוחות הנפלאים של הבשמים.