שמות, פרק ל׳, פסוק ל״ב

יצא לכם פעם להריח שמן מבושם כל כך מיוחד, שיש רק בקבוק אחד כזה בכל העולם כולו? במדבר, משה הכין שמן מיוחד מאוד שנקרא שמן המשחה. השמן הזה לא היה סתם תערובת עם ריח טוב, אלא שמן קדוש שנועד להבדיל בין דברים ששייכים לה' לבין דברים רגילים. בגלל שהשמן הזה כל כך טהור וחשוב, התורה מזהירה כי עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ. המילה יִיסָךְ פירושה יישפך או יימרח. כלומר, אסור למרוח את השמן הזה על הגוף של אף אדם רגיל, ואפילו לכוהנים ולמלכים אסור להשתמש בו סתם כך להנאתם האישית. בנוסף, ה' מצווה וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ. המילה בְמַתְכֻּנְתּוֹ מתארת את החשבון והמשקל המדויק של כל הבשמים שמרכיבים את השמן. אסור לאף אחד לנסות להעתיק את המתכון ולהכין שמן כזה בדיוק לשימוש פרטי. למה התורה כל כך מקפידה על כך? כי קֹדֶשׁ הוּא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, השמן הזה שייך רק לה' ויש להתנהג אליו בזהירות ובכבוד רב. ויש כאן גם נס פלאי, השמן המקורי שמשה הכין במדבר נשאר שלם ולא התקלקל במשך מאות שנים. למרות שהשתמשו בו לאורך דורות רבים כדי למשוח את המשכן, את הכוהנים ואת המלכים, הוא אף פעם לא נגמר ולא חסרה ממנו טיפה, עד שגנזו והחביאו אותו. כך כל המנהיגים של עם ישראל קיבלו את הקדושה שלהם מאותו שמן טהור וראשוני שמשה בעצמו הכין.