חשבתם פעם איך מתכוננים למפגש עם דבר קדוש וחשוב במיוחד? כאשר הכהנים משרתים במשכן, הם אינם פועלים כאנשים פרטיים, אלא כנציגים של ה'. לכן, לפני שהם מתחילים בעבודה, הם מצווים לרחוץ את ידיהם ורגליהם. זו אינה רק שטיפה רגילה כדי לנקות לכלוך, אלא הכנה עמוקה בלב ובמחשבה לקראת העבודה בקודש.
התורה כותבת שוב וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם כדי להדגיש שזו חובה קבועה ותמידית שחייבת להיעשות מתוך כלי. הכלל הזה כל כך חשוב, עד שאפילו כהן שזה עתה יצא טהור ונקי מטבילה במקווה, חייב לרחוץ שוב את ידיו ורגליו לפני העבודה. התורה מזהירה וְלֹא יָמֻתוּ, כדי ללמד אותנו על החומרה של ההלכה הזו. האזהרה מבהירה שכהן שלא ירחץ את עצמו לפני שייגש לעבוד על המזבח יענש עונש כבד, ועבודתו תהיה פסולה לגמרי, ממש כאילו אדם רגיל שאינו כהן ניסה לעשות אותה.
כדי להראות שהכלל הזה לא ישתנה לעולם, התורה קובעת שזו תהיה חָק־עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ לְדֹרֹתָם. כלומר, זהו חוק מוחלט ששייך לאהרן הכהן ולכל הבנים והנכדים שלו שיהיו כהנים אחריו, בכל הדורות.