תארו לעצמכם שהייתם מוצאים את הכתר האישי של המלך. האם הייתם מודדים אותו רק כדי לראות איך הוא נראה עליכם? כנראה שלא, כי חפצים של מלך נועדו רק למלך. באותו אופן מסבירה לנו התורה על הקטורת המיוחדת שמקטירים במשכן. ה' מצווה אותנו לא להכין קטורת כזו לשימוש רגיל. בדיוק כמו שלא משתמשים בשרביט של מלך, כך גם דברים ששייכים לעבודת הקודש לא נועדו לשימוש פרטי של אנשים.
התורה מזהירה כי אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כָמוֹהָ, כלומר מי שיכין בדיוק את אותה תערובת מיוחדת במטרה לְהָרִיחַ בָּהּ וליהנות מהריח שלה בעצמו, עושה מעשה אסור. מי שבוחר להשתמש בקודש להנאתו האישית יקבל עונש של וְנִכְרַת מֵעַמָּיו, כלומר הוא יורחק מתוך העם.
עם זאת, מותר לאדם לקנות חומרים ולהכין את הקטורת בדיוק לפי המתכון, אם המטרה שלו היא לא להריח בעצמו, אלא לתרום אותה למשכן כדי שיקטירו אותה לכבוד ה'. כשמכינים את הקטורת להנאה אישית זהו זלזול, אבל כשמכינים אותה מראש כדי למסור אותה לעבודת ה', זהו כבוד גדול לקודש.