יצא לכם פעם לחשוב מה הדבר הראשון שהכהנים היו עושים מיד כשהם קמו בבוקר? בכל יום, עוד לפני שהשמש זרחה, התחילה העבודה במשכן. התורה משתמשת במילים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר כדי ללמד אותנו שהם השכימו קום מוקדם מאוד, אפילו לפני שהקריבו את קורבן הבוקר הרגיל. למרות שהתורה אומרת שדווקא אַהֲרֹן הכהן הגדול יעשה את העבודה הזו, זה נכתב רק כדי לתת לו כבוד מיוחד כי הוא היה הראשון שחנך את העבודה במשכן, אבל באמת כל כהן רגיל יכול היה לעשות זאת.
התפקיד המיוחד של הכהן באותו בוקר היה להקטיר קְטֹרֶת סַמִּים, שזו תערובת מיוחדת של בשמים ותבלינים שהפיצה ריח נפלא. הוא עשה את זה בזמן של בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת. מה זה אומר להטיב את הנרות? הכוונה כאן היא לא להדלקת האש, אלא לפעולה של ניקיון וסידור. הכהן היה מנקה את הכלים של המנורה משאריות הפתילות והפיח שנשרפו במהלך הלילה, ומכין אותם בצורה נקייה ויפה לקראת ההדלקה הבאה.
למה בעצם התורה בחרה לחבר יחד את ניקוי המנורה עם הריח הטוב של הקטורת? המנורה שמפיצה אור מסמלת את החכמה ואת לימוד התורה. הקטורת שמפיצה ריח נעים מסמלת התנהגות טובה, עזרה לאחרים וגמילות חסדים. התורה קשרה אותן יחד כדי ללמד אותנו כלל חשוב מאוד: זה לא מספיק רק להיות חכמים וללמוד הרבה. החכמה שלנו לא שווה הרבה אם היא לא מגיעה יחד עם לב טוב, מידות טובות ועשיית מעשים טובים עבור אנשים אחרים.