משיחת הכיור ובסיסו על ידי משה מסמלת שלב מעבר מהותי בעבודת המשכן. משה נדרש לבצע וּמָשַׁחְתָּ אֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ, אך המילה אֹתוֹ מדגישה כי המשיחה בשמן אינה מקדשת את הכיור אוטומטית, אלא נדרשת עבורו פעולת קידוש ייעודית. הציווי וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ מסיים את התקופה שבה עבודת הקורבנות נחשבה כבמת יחיד ללא חובת רחיצה. מעתה ואילך חלה על הכוהנים החובה לקדש ולרחוץ את ידיהם ורגליהם ממי הכיור לפני תחילת העבודה.
שמות, פרק מ׳, פסוק י״א
פרשת פקודי
וּמָשַׁחְתָּ֥ אֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּ֑וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֖ אֹתֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.