משה רבנו תפקד ככוהן הראשון בימי חנוכת המשכן, ובתור שכזה וַיַּקְטֵר עָלָיו קְטֹרֶת סַמִּים, כלומר העלה קטורת ריחנית על מזבח הזהב. פעולה זו נועדה ללמד את אהרן ובניו את סדר העבודה הקבוע לדורות, שבו מועלית הקטורת פעמיים בכל יום, בבוקר ובערב, במקביל להדלקת נרות המנורה וניקויים. הכתוב מדגיש כי הדבר נעשה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה, כדי ללמד שמשה פעל מתוך התבטלות מוחלטת לרצון האל ולא מיוזמתו האישית. ניסוח זה גם מרמז שהציווי ניתן למשה על מנת שיעבירו לאהרן, שיופקד על המלאכה מעתה ואילך.
שמות, פרק מ׳, פסוק כ״ז
פרשת פקודי
וַיַּקְטֵ֥ר עָלָ֖יו קְטֹ֣רֶת סַמִּ֑ים כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.