הדלקת נרות המנורה במשכן לא התבצעה מיד בבוקר עם הנחתה במקומה. הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא כי ההדלקה נערכה רק לאחר שכל המשכן הוקם והוקדש [קאסוטו], ובשעות הערב, שהוא הזמן שנקבע לכך מראש [העמק דבר].
באשר לזהות המדליק, המלבי"ם מציין כי משה הוא שהעלה את הנרות. אף על פי שאהרן כבר נתחנך לכהונה, משה ביצע את עבודת אותו היום משום שה' ציווה זאת עליו באופן אישי. גישה שונה מציג קאסוטו, המפרש כי המילה וַיַּעַל היא פועל סתמי שמשמעותו "המעלה העלה". לפיכך, הכתוב כולל את שני האישים: את משה ששימש ככהן בימי חינוך המשכן, וכן את אהרן שהדליק את הנרות בימים שלאחר מכן.
מבחינה מהותית, פעולת הדלקת המנורה אינה רק פעולת תאורה, אלא היא נחשבת להלכה כפעולה השקולה להקרבת קרבן [פרדס יוסף].