הקמת המשכן מהווה רגע שיא היסטורי ורוחני, שבו הושלמה המלאכה והשכינה החלה לשרות בתוך עם ישראל. תאריך היעד המדויק המופיע בפסוק, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, מכוון לחודש ניסן בשנה השנייה ליציאת מצרים. מניין השנים כאן מחושב ממועד היציאה ממצרים, בניגוד למניין השנים הרגיל בלוח העברי שמתחיל בחודש תשרי [חזקוני, ביאור שטיינזלץ]. לתאריך זה ישנה משמעות הלכתית לדורות: מכיוון שביום זה הוקם המשכן והחלו להקריב בו את קורבנות הציבור, נקבע כי באחד בניסן מתחילים לגבות את התרומה השנתית החדשה לקניית הקורבנות, ועל כן מכריזים על כך חודש קודם לכן, באחד באדר [תורה תמימה].
הפרשנים מסבירים כי הקמת המשכן באחד בניסן לא הייתה הפעולה הראשונה של בנייתו. במהלך שבעת ימי המילואים שקדמו לתאריך זה, משה רבנו הקים ופירק את המשכן בכל יום. הפסוק שלנו מציין את ההקמה הסופית והקבועה, שלאחריה לא פורק המשכן באותו מעמד, ואז ניגש משה למשוח את הכלים ולקדש את אהרן ובניו לעבודה [רמב"ן, רש"ר הירש].
תשומת לב רבה מוקדשת בקרב המפרשים לשימוש בפועל הסביל הוּקַם, במיוחד לאור העובדה שבפסוק הבא נאמר במפורש שמשה הוא שהקים את המשכן. ברמה הפשטנית והספרותית, הפסוק מקביל בדיוק לציווי האלוהי שנאמר למשה קודם לכן, והשימוש בלשון סתמית בא להדגיש את ביצוע המשימה כולה תחת ניהולו של משה, שזוכה לקרדיט על המפעל העצום [קאסוטו, פירושן של נשים]. אולם, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילה הוּקַם מעידה על נס פלאי. בשל כובדם העצום של קרשי המשכן, אדם יחיד לא היה מסוגל להעמידם בכוחות עצמו. לכן, המשכן למעשה הזדקף וקם מאליו בדרך נס, בעוד משה רק נראה כמי שמקים אותו בפועל [הכתב והקבלה, מלבי"ם, אלשיך].
הקמת המשכן מתוארת לא רק כמבצע פיזי, אלא כפלא רוחני בעל ממדים קוסמיים [העמק דבר]. המילה הפותחת את הפסוק, וַיְהִי, רומזת על פי תורת הסוד למאבק רוחני. באותו יום ניסו כוחות של טומאה לעכב את הקמת המשכן, ומשה רבנו נאלץ להתגבר עליהם כדי לאפשר לקדושה לשרות בעולם [שפתי כהן]. יתרה מכך, הפרשנים מסכימים כי במקביל להקמת המשכן החומרי בארץ, הוקם גם משכן רוחני עליון בשמים, שבו מוקרבות נשמותיהם של צדיקים כדי לכפר על עם ישראל בזמן הגלות [רבנו בחיי, אלשיך, שפתי כהן]. הקמה זו הוכיחה כי בני ישראל התעלו מבחינה רוחנית לאחר חטא העגל, והגיעו למדרגת קדושה גבוהה אף יותר מזו שחוו במעמד הר סיני [חתם סופר].
לסיום, יש המוצאים בתהליך הקמת המשכן סמליות היסטורית רחבה. כשם שהעולם נברא בשבעה ימים, כך המשכן, המהווה מעין עולם קטן, הוקם בשלבים המקבילים לשבעת ימי הבריאה [פירושן של נשים]. בנוסף, שבע ההקמות והפירוקים של המשכן במהלך ימי המילואים רומזים לשבע התחנות ההיסטוריות של המקדש (במדבר, גלגל, שילה, נוב, גבעון, בית ראשון ובית שני) שחרבו או נגנזו, עד לבניינו של הבית השמיני והנצחי באחרית הימים [רש"ר הירש]. עד לאותו זמן, עצם העיסוק והלימוד בפרשיות בניין המשכן נחשב בעיני ה' כאילו אנו עוסקים בבניינו בפועל [שפתי כהן].