חשבתם פעם כמה קשה להרים קירות של אוהל ענק לגמרי לבד? הרגע שבו בני ישראל סיימו את מלאכת המשכן היה רגע היסטורי ומרגש מאוד. התורה מספרת לנו בדיוק מתי הפלא הזה קרה: בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית. הכוונה היא לחודש ניסן, בשנה השנייה מאז שבני ישראל יצאו ממצרים.
מעניין לדעת שזו לא הייתה הפעם הראשונה שמשה רבנו בנה את המשכן. במשך שבוע שלם לפני כן, משה היה מקים ומפרק את המשכן בכל יום מחדש. אבל הפעם, ביום הזה, הייתה ההקמה הסופית והקבועה, שלאחריה המשכן נשאר עומד במקומו כדי שיוכלו להתחיל לעבוד בו.
כשקוראים את הפסוק, שמים לב למילה מיוחדת: הוּקַם. המילה הזו נשמעת כאילו המשכן קם בעצמו, וזה בדיוק מה שקרה. הקרשים של המשכן היו כל כך גדולים וכבדים, ששום אדם לא היה יכול להרים אותם בכוחות עצמו. לכן ה' עשה נס נפלא. משה רבנו רק ניגש ונראה כמי שמרים את הקרשים, והמשכן פשוט הזדקף וקם מאליו. זה היה פלא גדול, שסימן לכולם שה' שמח במשכן ושהקדושה שלו יורדת לשכון בתוך עם ישראל.