חשבתם פעם למה אנחנו שוטפים ידיים לפני שאנחנו ניגשים לעשות משהו חשוב? במשכן היה כלי מיוחד שנקרא כיור, שעמד על בסיס. ה׳ ציווה על משה למשוח בשמן גם את הכיור עצמו וגם את הבסיס שלו. המשיחה הזו סימנה רגע של מעבר ושינוי גדול. עד לאותו זמן, הכהנים יכלו להקריב קורבנות בלי שהיו חייבים לרחוץ את הידיים והרגליים שלהם לפני כן. אבל ברגע שנאמרו המילים וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ, הכל השתנה. מאותו רגע והלאה, חובה על הכהנים לקדש ולרחוץ את ידיהם ורגליהם במי הכיור לפני העבודה. בנוסף, המילה אֹתוֹ מדגישה שרק למרוח את הכיור בשמן זה לא מספיק כדי שהוא יהיה מוכן לתפקיד שלו באופן אוטומטי, אלא צריך לעשות פעולת קידוש מיוחדת שמתאימה בדיוק לו.
שמות, פרק מ׳, פסוק י״א
פרשת פקודי
וּמָשַׁחְתָּ֥ אֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּ֑וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֖ אֹתֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.