שמות, פרק מ׳, פסוק ב׳

חנוכת המשכן נקבעה לראש חודש ניסן, בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, תאריך המסמל התחלה חדשה ובריאה מחדש, ולכן מלאכת ההקמה עוכבה עד אליו למרות שחלקי המבנה היו מוכנים מראש. ההדגשה שיש לעשות זאת דווקא בְּיוֹם מלמדת על חובת עשייה באור ומתוך בחירה מודעת. יש הסבורים כי במועד זה החלה בניית המשכן, אך הגישה המרכזית היא שזהו היום השמיני והאחרון לחנוכת הכהנים, שבו הצטווה משה תָּקִים את המבנה באופן קבוע לאחר שבוע של אימוני הרכבה ופירוק. ציווי זה דרש ממשה רק להתחיל את הפעולה הפיזית למרות כובד הקרשים, וה' השלים את המלאכה והעמיד את המשכן בדרך נס. עם סיום ההקמה וירידת השכינה, זכה המבנה הנייד להיקרא לראשונה מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד, כמקום המפגש בין ה' לעמו.