חובת רחיצת הידיים והרגליים מהווה תנאי בסיסי לעבודה בקודש ולמעשה מיישמת את הציווי המקורי. בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וּבְקָרְבָתָם, כלומר כאשר יקרבו, אֶל הַמִּזְבֵּחַ יִרְחָצוּ. ההדגשה על המילה הַמִּזְבֵּחַ מלמדת שחובה זו מעכבת רק במזבח המשכן או בבמות ציבוריות שבהן שורה השכינה, ולא במזבחות פרטיים נטולי השראת שכינה. המילים כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה מבהירות שגם משה רבנו היה מחויב לרחוץ יחד עם הכוהנים, הלכה שנמסרה לו במסורת שבעל פה אף שלא נכתבה במפורש בציווי הראשון.
שמות, פרק מ׳, פסוק ל״ב
פרשת פקודי
בְּבֹאָ֞ם אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד וּבְקׇרְבָתָ֛ם אֶל־הַמִּזְבֵּ֖חַ יִרְחָ֑צוּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.