יחזקאל, פרק כ״ב, פסוק י״ב

שחיתות שלטונית ותאוות בצע חורצות את גזר דינה של העיר ומובילות לקריסה מוסרית, כאשר ההנהגה והשופטים שֹׁחַד לָקְחוּ בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ דָּם והטו משפט שהביא להריגת חפים מפשע ולמתן חסות לרוצחים. חומרת העבירה הכלכלית מודגשת בכך שחטאו בלקיחת ריבית כפולה, נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לָקַחַתְּ, קרי ריבית על הלוואות כסף לצד ריבית על הלוואות מזון. הניצול התבטא גם בכך שוַתְּבַצְּעִי רֵעַיִךְ בַּעֹשֶׁק, כלומר העם גזל באכזריות אפילו את קרוביו, וניצל את הממון העשוק כדי להעשיר ולשחד אומות זרות שיבואו לעזרתו. מציאות זו יצרה ניתוק מהאמונה, עליו נאמר וְאֹתִי שָׁכַחַתְּ, שכן העם זנח את מצוות ה' האוסרות מעשים אלו, ובחר להישען על אותם גויים במקום לבטוח בו ולבקש את עזרתו.