ירושלים מואשמת בשבר עמוק ביחסה לקדושת המקום והזמן. הטענה קָדָשַׁי בָּזִית מכוונת לזלזול המופגן בבית המקדש, שבא לידי ביטוי בהקרבת קורבנות גזולים, חולים ובעלי מומים, בניגוד לציווי להקריבם כראוי כדי שיתקבלו לרצון לפני ה'. במקביל, האמירה וְאֶת־שַׁבְּתֹתַי חִלָּלְתְּ מתייחסת לפגיעה בימי השבת והחג, כאשר משמעות המילה חִלָּלְתְּ היא הפיכתם לחול, שהוא ההפך המוחלט מקדושה. חטא זה היה נפוץ מאוד באותה תקופה, למרות שהנביא ירמיהו כבר התרה והזהיר את העם מפניו.
יחזקאל, פרק כ״ב, פסוק ח׳
קׇדָשַׁ֖י בָּזִ֑ית וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י חִלָּֽלְתְּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.