יחזקאל, פרק כ״ב, פסוק ח׳

יצא לכם פעם לקבל מתנה ממש מיוחדת וחשובה, כזו ששמרתם עליה מכל משמר והתייחסתם אליה בכבוד רב? הנביא פונה לירושלים ומסביר שמשהו מאוד עצוב קרה לעם. אחרי שהאנשים התחילו להתנהג לא יפה אחד לשני, הם התחילו לזלזל גם בדברים הקדושים ביותר. כשהנביא אומר קָדָשַׁי בָּזִית, הוא מתכוון שהם זלזלו בקדושה של בית המקדש. במקום להביא לה׳ קורבנות מכובדים וראויים כמו שהתורה מצווה כדי שיתקבלו ברצון, הם הביאו קורבנות גזולים או חיות חולות ופצועות מתוך זלזול. בנוסף לפגיעה במקום הקדוש, הם פגעו גם בזמן הקדוש. הנביא אומר וְאֶת־שַׁבְּתֹתַי חִלָּלְתְּ, ומתכוון לימי השבת והחג. המילה חִלָּלְתְּ מגיעה מהמילה חול, שזה בדיוק ההפך מקדושה. במקום לשמור על הייחוד של השבת, הם הפכו אותה ליום חול רגיל. זה היה מעשה מאוד נפוץ באותם ימים, ואפילו נביאים אחרים ניסו להזהיר את העם ולבקש מהם לשמור על הקדושה.