ההנהגה הרוחנית, שאמורה להדריך ולהגן על העם, הופכת לכוח הרסני ומשחית. נביאי השקר מתאגדים יחד כדי להטעות את הציבור, לספק לו תחושת ביטחון מזויפת, ובכך מובילים אותו לחורבן פיזי ורוחני.
המילים קֶשֶׁר נְבִיאֶיהָ מתארות חבורה של נביאי שקר שמתאגדים יחד בעצה רעה ובהסכמה אחת [רש"י, מצודת ציון]. המטרה המרכזית של התאגדות זו היא לחזק את המצב הקיים ולומר הן לשלטון ולדעות הרווחות בעם. הם מתנבאים בפה אחד על שלום מדומה, ובכך גורמים לעם להישען על דבריהם ומונעים ממנו לחזור בתשובה [רד"ק, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
פעולתם מושווית לחיות טרף במילים כַּאֲרִי שׁוֹאֵג טֹרֵף טָרֶף. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שכפי שהאריה שואג בקול רם כדי להטיל אימה על קורבנו לפני שהוא טורף אותו, כך נביאי השקר צועקים, מדברים בחזקה ומבהילים את העם בדבריהם כדי לאלץ אותם לשמוע בקולם ולהסיתם [רד"ק, מצודת דוד]. מנגד, יש המדגישים את עצם הפעולה המקבילה: כשם שהאריה שואג בשעת הטרף, כך הנביאים משמיעים את נבואותיהם תוך כדי שהם טורפים ומשחיתים את העם [מלבי"ם].
התוצאה ההרסנית של מעשיהם מתבטאת במילים נֶפֶשׁ אָכָלוּ. פגיעתם בעם היא כפולה. במישור המעשי, הם לוקחים שוחד, מחזקים את ידיהם של פושעים ורוצחים, ונותנים להם לגיטימציה [רש"י]. במישור הרוחני, בעוד שאריה רגיל טורף בשר, נביאים אלו אוכלים את הנפש הרוחנית של העם בכך שהם מחטיאים אותם [מלבי"ם]. מאחר שהם מונעים מהעם לתקן את דרכיו, הם נחשבים כמי שהורסים את הנפשות וגורמים ישירות לאסון שבא עליהן [רד"ק, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
בנוסף לפגיעה בנפש, הם פוגעים גם ברכוש, כפי שנאמר חֹסֶן וִיקָר יִקָּחוּ. המילים חֹסֶן ויְקָר מתייחסות לממון, אוצרות, רכוש, כבוד וחוזק [רש"י, מצודת ציון, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. הנביאים לוקחים לעצמם עושר זה, או לחלופין, מכיוון שמעשיהם הרעים מביאים על העיר את האויב שבוזז את כל מחמדיה, הרי זה כאילו הנביאים עצמם לקחו את אוצרות העיר [רד"ק].
המעגל נסגר במילים אַלְמְנוֹתֶיהָ הִרְבּוּ בְתוֹכָהּ. בעטיה של אותה נבואת שקר שהבטיחה שלום, באה פורענות קשה. הגברים יוצאים למלחמה ונהרגים בידי האויב, והנביאים הם אלו שאחראים בעקיפין לכך שנשותיהם נותרו אלמנות [מלבי"ם, מצודת דוד, רד"ק, ביאור שטיינזלץ].