יחזקאל, פרק כ״ב, פסוק י״ח

בֵֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל איבדו את ערכם המוסרי והפכו לְסִ֑יג, כלומר לפסולת ולחומר פגום. בעבר הם היו טהורים, אך כעת כֻּלָּ֡ם משולים לתערובת חלשה של נְ֠חֹ֠שֶׁת וּבְדִ֨יל וּבַרְזֶ֤ל וְעוֹפֶ֙רֶת, המייצגת רמות שונות של רשע בעם. משום כך, הם זקוקים לתהליך כואב של התכה בְּת֣וֹךְ כּ֔וּר, שהוא תנור המיועד לזיקוק מתכות באש. הקביעה כי סִגִ֥ים כֶּ֖סֶף הָיֽוּ מדגישה את הניגוד בין עברם ככסף לבין הפיכתם לפסולת, אך גם מלמדת שנותרו בעם מעט צדיקים שה' בורר ומציל בגלות מתוך הרשעים הגמורים.